בשעת חירום ילדים מגיבים בצורות שונות. יש ילדים שיבכו , יש שיזעקו שהם פוחדים, יש שיתגלגלו מצחוק, יש שיקפאו על מקומם, ויש שיגיבו באימפולסיביות ובהשתוללות. הילד שלכם זקוק לכם, זקוק להישמע על ידכם, זקוק ליראות על ידכם ,זקוק לנוכחות שלכם. היו שם בשבילו.

להלן מספר טיפים שיכולים לעזור להפחית את רמת החרדה של הילדים וגם שלכם :

1. הקשיבו להוראות פיקוד העורף– נקודה זו חיונית לא רק מהסיבה  של שמירת הביטחון הפיזי אלא גם של הביטחון הנפשי. ילד שיודע שיש מערכת מוסדית שקבעה כללי התנהגות בשעת חירום שמטרתה להבטיח את שלומינו  יחוש בטחון גדול יותר.

הורים שמזלזלים בהוראות או שמראים בהתנהגותם שמדובר ב'שטויות' מעבירים לילד מסר שהמבוגרים שבסביבתו מגלים חוסר אחריות ואי אפשר לסמוך עליהם. לכן  דוגמא אישית מאד חשובה בקיום כללי התנהגות בשעת אזעקה ובשעת חירום.

1. הימנעו מחשיפת הילדים לתקשורת – ההיצמדות למידע אונליין יכולה להציף את הילד בחרדות ובדריכות גבוהה שמערערת את העצבים. כדאי שגם ההורים יתרחקו קצת מכלי התקשורת ויפחיתו את ההצמדות לכל רסיס של מידע.

1. הרגיעו את עצמכם –  קל להגיד קשה לעשות?! נכון אך כהורים זו אחריותנו (מי אמר שקל להיות הורה?!). אני מציעה להורה למצוא את הדרכים שמרגיעות אותו עצמו. אם ההורה עצבני ואומר לילד בעצבים. 'תירגע תירגע '. זה וודאי לא מרגיע. תרגלו הרפיות נשימה בזמני הרגיעה והשתמשו בהם בשעת האזעקה. לנשום עמוק ולשחרר לאט. יש שמרגיע אותו  לשמוע מוסיקה או לשיר , להזמין את השכנים, להתפלל. מצאו את הדרך שמרגיעה אתכם. שתפו את הילד באמצעים שאתם משתמשים כדי להירגע. זכרו כאשר אתם רגועים יקל על הילד להירגע.

1. עזרו לילד להירגע –  .  במצב חירום מערכת הגוף והנפש נכנסות למנגנון חירום וצריך לעזור למערכות להפחית במידת השימוש במנגנון החירום. ישנם מספר דברים שעשויים לעזור לילד (וגם לכם) להירגע- תנו לו לשתות מים. המים מאפשרים הפעלה עדינה של מערכת העיכול למעודדות אותה לפעילות רגילה.;  חבקו את הילד ושדרו בטחון. הסבירו  לילד שאתם נמצאים במרחב מוגן ושד' משגיח עלינו מלמעלה;  עם ילדים קטנים אפשר לעשות דיבוב. השתמשו בדמות שהוא אוהב או שמכיר כמצחיקה ו'שחקו' כאילו היא זו שמדברת בקול מצחיק "אני פוחד אני פוחד";  ברגע השקט שבין אזעקה אחת לשניה, חשבו יחד עם הילד מה יכול לעזור לו בשעת אמת, אולי יש איזשהו צעצוע, ספר שירצה להחזיק בידו , אולי הוא ירצה שיחכה לו במרחב המוגן מוסיקה שהוא אוהב , אולי הוא יבחר בשיר שכולם ישירו יחד איתו.

1. השיבו על שאלות הילדים במידה מתאימה-   יש לענות על כל שאלה שהילד שואל אך חשוב לא להעמיס עליו במידע עודף. יש לענות לילד בסבלנות ולשאלה הספציפית בצורה פשוטה בהירה ומתאימה לגילו.  מידע הוא כוח , ולכן תשובה לילד עשויה להוות עבורו משאב להתמודד עם החרדה שנמצאת בבסיס השאלה.

1. שמרו על שגרה– כבר דובר על זאת הרבה אך חשוב להדגיש שוב ששגרה מגבירה את תחושת הביטחון של הילד וגם של המבוגר.  צרו סדר יום סביר, מאורגן ומתאים הכוללת קימה בזמן סביר, תפילה, ארוחות מסודרות, פעילות יומית ושינה בשעה מתאימה. דאגו שהילד יאכל וישן מספיק.

1. תנו לילד תפקיד משפחתי וחברתי– עכשיו שהילדים בבית ואין לימודים ובחלק מהמקומות גם אין קייטנות, חשוב שהילד יהיה פעיל באופן מטיב ותורם. ילדים שמרגישים שיש להם תפקיד עם אחריות (מתאימה לגיל), עשיה עם משמעות מרגישים בטוחים יותר.  יש ילד שיכול להיות אחראי על ארוחת הערב, זה לא אומר להכין הכל אלא יכול להיות אחראי על תפריט הארוחת הערב ועל חלוקת העבודה בהכנתה . יש ילד שמתאים לו לעזור לשכנה בהפעלת הילדים הקטנים וכד'

1. שחקו יחד– משחקים משותפים ומשפחתיים מעניקים תחושת לכידות משפחתית ומגבירים את התחושה של יחד. נסו לחשוב על משחקים שמתאימים לכל המשפחה שיכולים להתאים לשהייה במקלטים או בחדר הביטחון. למשל משחק 'עיר ארץ' שאפשר לשחק אותו גם בעל פה. משחקים משפחתיים בעלי סגולה לשחרור ופירוק מתח וחרדה.

1. צרו קשר עם בני משפחה וחברים במקומות אחרים בארץ ובעולם-  אחד הדברים שמרגיעים זו הידיעה שאנחנו לא לבד, שיש מי שיודע מה אנו עוברים פה, שאנו מוקפים באנשים שדואגים לנו ושאכפת להם מאתנו. לכן חשוב ליצור קשר עם הקרובים לנו שגרים בשאר הערים והמדינות. זה הזמן להגדיל את מעגל החברים והקרובים. השיתוף בחוויות עם הקרובים לנו מגביר את תחושת הביטחון והרוגע.

1. שדרו בטחון ואמונה – לסיום חשוב לאורך כל הימים לשדר תחושה של בטחון ואמונה שב'ה המלחמה תסתיים בשלום. במקום להתמקד בתיאור שיגורי הרקטות מומלץ לספר על ההשגחה העליונה וישנם סיפורים רבים בנושא. אפשר לספר על היירוט של כיפת הברזל , על סיפורי הצלה ועל חסדי השם המרובים . חשוב לשים לב לטון ולצליל הדיבור שלכם. ספרו את הסיפורים בלי קריאות שבר והיסטריה אלא בטון בטוח, יציב ומלא אמונה ובטחון.

שישרור בארץ שקט ושלום במהרה

_______________________________________________________

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית, מטפלת במבוגרים וילדים. מרצה מטעם אוניברסיטת חיפה במכללת מבח"ר, ומנהלת פורום "פורטל הנפש" [email protected]